ג. הכינויים

106 פפש ק סיקי פי 'בכל ביתי נאמן הוא' ( במדבר יב, ז ) , יקותיאל על פי המדרש 'עשרה שמות 224 נקראו לו למשה ירד, חבר, יקותיאל' ( ויקרא רבה א, ג ) וכיוצא באלה . הכינויים מאפשרים לפייטן יצירתיות, ולפיוט הם מעניקים חיות ומקנים לו ציוריות, ססגוניות וייחוד . בניגוד לשם הפרטי, שלא אחת הוא קבוע וסתמי, אוצֵר הכינוי בתוכו מטען ריגושי רב, ובמקרים רבים אף בונה אווירה מטפורית המפעילה את דמיונו של הקורא . זאת ועוד, רבים מן הכינויים נבנו על יסוד ביטויים במקורות, לעיתים עד כדי חידתיות, והשימוש בהם יוצר קשר 225 עוד למקורות וזיקה אליהם, ומכַוֵון לרוח הכתוב ולמטען ההקשרים שלו . זאת, הכינוי מאפשר לפייטן לכוון את הכינוי המתאים לעניין הנדון ולהתאים לו את האמירה או את הבקשה . כפי שנראה להלן בעניין זה, קשה לא פעם להכריע אם מדובר בכינוי או בציור לשון הבא לתאר את השם הנדון . מסורת זו עברה מן הפיוט הקדום אל השירה העברית לתקופותיה ולמרכזיה . במשך השנים נתמעט יסוד החידה מן הכינוי הפייטני – אולי בעקבות ביקורתו החריפה של אבן עזרא בפירושו לקהלת ה, א – אך מעלותיו הפואטיות של הכינוי נותרו על כנן . אפשר לעמוד על מקומו של ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי