ב. ציורי הלשון בשירת מנדיל

86 פפש קסיקי 'רצוא ושוב', כתנועת החיות במעשה המרכבה שביחזקאל א, יד . דימוי מפתיע אחר בא בשיר ההודיה על יציאה מבית האסורים, 'אבא בגבורות אלי' ( טורים 40 – 41 ) : 'הָאֵל עוֹשֶׂה עִם רוּחִי / חֶסֶד מֵחַיִּים כִּי טוֹב / / וּכְפִרְחֵי כַּנְפֵי יוֹנִים / אֶת בִּגְדֵי כִּלְאִי שִׁנָּה', היינו כמו שהאפרוחים, גוזלי היונים, מחליפים את פלומתם בנוצות כך החליף הקב"ה את בגדי מאסרי בבגדי חירות . במחרוזת העוקבת הוא משווה את התחדשותו לאחר יציאתו מן הכלא לצמחים הפורחים מחדש ולהתחדשות נעורים : 'וּכְמוֹ נִטְעֵי נַעֲמָנִים / לִבְלוֹתִי הָיְתָה עֶדְנָה' . ציור של צמיחה ופריחה עולה כדימוי מפתיע גם בשיר השבח שכתב לכבוד אברהם גבישון 'למי דעתו מיושבת' ; בתיאור תבונתו הרבה הוא אומר : 'אֲשֶׁר צִמַּח תְּבוּנָתוֹ / כְּתֵבֵל אַחֲרֵי טֵבֵת', כלומר כמו מראה העולם בחודש שבט, שחל בו ראש השנה לאילן ( משנה, ראש השנה א, א ) , ראשית הצמיחה והלבלוב שתלך ותגבר . על המקור לשבחיו לקב"ה הוא מדגיש 'דְלִיתִים מִבְּאֵר שֶׁבַח וּמַהְלָל / וּמֵימֶיהָיְרַוּוּצִמְאוֹנִי' . הרי לנו ציור מופלא, הבנוי על משחק מילים עם שם המקום באר שבע, ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי