לו דית וםננית תקיפ ם ם נ חיס 23 ופיוטי הגשם לשמיני עצרת וכיוצא באלה . בפיוטים לפורים אדום כלולים גם פיוטי 'מי כמוך' המספרים באריכות רבה את סיפור הנס שבעקבותיו 69 על קדמותו של כתב היד חוגגים יהודי אלג'יר פורים שני בד' במרחשוון . ועל תולדותיו מעיד יצחק מרעלי בדף שצורף לכתב היד : 'כתב יד ישן נושן בן 300 שנה לפחות כי בשנת התק"א ( 1741 ) ירש אותו זרחיה מרעלי בכלל כתובת אמו . . . והיה נקרא בשם ספר הפרשיות, ומכאן יש לשער שהשם קרובץ לארגיל ( כלומר למחזור אלג'יר ) הוא מאוחר' . השם 'ספר הפרשיות' מעיד שהפיוטים המרכזיים בקובץ הם הפיוטים סביב קריאת התורה, ואכן אלה הם הפיוטים המיועדים לשבתות המיוחדות של חודשי אדר וניסן . זהו אפוא אב-הטיפוס של מנהג אלג'יר המתגלה בכתבי יד נוספים, כגון : כתב יד בית המדרש לרבנים, ניו יורק מיק . ,4540 כתב יד ששון ,652 664 וכתב יד לונדון 702 , הכוללים פיוטים סביב 'תפילת נשמת' וקדושתאות לפורים אדום, לארבע הפרשיות ולמועדים, ובחלקם השני פיוטים לחתנים . המתכונת הליטורגית היא זו שנדפסה אחר כך כמה וכמה פעמים ב'קרובץ' המפורסם של יהודי אלג'יר, 'קרובץ . . . שירות ותשבחות אשר קיבלו...
אל הספר