יורדים אהא רש הביםי | 197 הלאומית בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל, אך אפשר לשער ש'העם עמד 2 מאחוריה' . משמעותו של משחק הכדורגל בישראל חרגה הרבה מעבר לכר הדשא . שחקנים נחשבו ל'אלילים' ולמודלים לחיקוי בקרב בני הנוער ששאפו להיות גלזר ( חלוץ מכבי תל אביב ונבחרת ישראל ) , חודורוב ( השוער של הפועל תל אביב והנבחרת ) וסטלמך ( שחקן הפועל פתח תקווה, שכונה 'ראש הזהב' ) . רק מעטים זכו לראותם ממש, אבל רבים ידעו עליהם . מועדון הכדורגל סיפק לרבים גם עוגן לזהות פוליטית, בהתאם לצבע המייצג אותו . אך בראש ובראשונה זו הייתה זהות ישראלית : הנבחרת הלאומית שימשה עוגן יציב להזדהות של כל פלגי האזרחים עם המדינה . שני מאפיינים הגדירו את הספורט הישראלי בכלל ואת הכדורגל הישראלי בפרט בעשוריה הראשונים של המדינה והם היותו פוליטי וחובבני . פוליטי משום שהענף התארגן סביב ארבעה מרכזים בעלי זיקה למפלגות : מרכז הפועל, שפעל במסגרת ארגון העובדים הגדול במדינה 'ההסתדרות הכללית', שהייתה כפופה למפלגות הפועלים ; מרכז מכבי, שפעל בזיקה למפלגת 'הציונים הכלליים' ; מרכז בית"ר, שפעל בזיקה למפלגת חירות ; ומרכז אליצור, שפעל בחסות הציונות ...
אל הספר