ירושלים בתקופת אל-עמארנה

16 שמואל אחיטוב א תקופת אל – עַמַארנַה 1 היא פרק מיוחד בתולדות המזרח הקדום בימי הממלכה החדשה של מצרים . מבחינה ארכיאולוגית היא מקבילה לתקופת הברונזה המאוחרת ב 1 בארץ – ישראל . כמובן שאי – אפשר לתחום גבולות לתקופות היסטוריות, אבל בכל זאת אנחנו עושים כן לנוחיותנו, אלא שעלינו לזכור שהגבולות גמישים ועבירים . וכך, 'תקופת אל – עַמַארנַה' הוא למעשה שם מלאכותי שהורחב מהתקופה הקצרה שבה עבר השלטון המצרי לבירה חדשה במצרים התיכונה, לאַחֶת – אַתון היא אל – עַמַארנַה, באמצע הדרך בין מוף ( היום בשוליה הדרומיים של קהיר ) לנוא – אמון ( היום לוקסור ) . זה הוא שם מלאכותי לתקופת מלכותם של אַמֶנחֹתֶפּ השלישי ( 1391 – 1353 לפסה"נ ) ואַמֶנחֹתֶפּ הרביעי ( אַח'נאַתוֹן ; 1353 – 1337 לפסה"נ ) מלכי מצרים בני השושלת השמונה – עשרה . אחד המאפיינים העיקריים של התקופה הוא ריבוי המקורות המאירים אותה, וזה הודות לשרידי הארכיון של משרד החוץ המצרי שנתגלו באקראי בתל של אל – עַמַארנַה . מה יש בו, בארכיון זה ? - הארכיון כולל שרידים של תכתובת ענֵפה בין החצר המצרית למלכי המזרח הקדום : בבל ואשור, ממלכת מיתַני בצפון מסופוטמיה ודר...  אל הספר
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים