סאגת הרָפְנְקֶל פְרֶיְגוֹדָ'ה: מבוא

יעקב שריג 308 המזרחיים . עם זאת, אנו רוצים להזמין אותך ואת אלה התלויים בך לבוא ולגור כאן תחת הגנתנו, אם אתה חושב שיהיה זה פחות משפיל מאשר לחיות תחת מרותו של הרָפְנְקֶל" . סוֹמְר השיב כי לא היה כלל בכוונתו להתחיל בכל מלאכת העברת רכושו מהפיורדים המזרחיים . כל שקיווה היה שהם יוכלו לעזור לו בדרך שביקש . סומר הביע את רצונו לשוב לביתו, וביקש כי יעשו עימו חסד ויחליפו את סוסיהם בסוסיו . בקשתו נענתה מיד . האחים ביקשו להעניק לסוֹמְר מתנות נאות, אך הוא מיאן לקבלן . לדבריו, הם היו אנשים צרי אופק . סוֹמְר יצא לדרכו . איש לא היה מרוצה מהדרך שבה התפתחו הדברים . סוֹמְר התיישב בחוותו וחי שם עד זקנתו . הוא מעולם לא קיבל כל פיצוי מהרָפְנְקֶל . הרָפְנְקֶל נשאר בחוותו ושמר על כבודו במשך שנים רבות . הוא לא זכה להגיע לזקנה, היות שמת ממחלה . גבעת הקבורה שלו נמצאת בהרָפְנְקֶלְסְדָל מחוץ לאָדָ'לְבּוֹל . בניו העבירו לידיהם את נכסיו ואת משרת ההנהגה האזורית . את רכושו הם חילקו ביניהם, אך משרת ההנהגה נוהלה בידיהם במשותף . ת'וֹרִיר קיבל את הרָפְנְקֶלְסְטָדִיר והקים שם חווה, בעוד אָסְבְּיוֹרְן קיבל לידיו את אָדָ'לְבּ...  אל הספר
רסלינג