21 בין זהות תעשייתית לזהות מקיימת בערד

בתיה רודד 484 על המקום ולחזון תיירותי . המעקב אחר השינויים שחלו בזהות המקומית לאורך השנים, עם ההשתנות בתנאי הקיום והתודעה, מציע רובד ידע נוסף על צמיחה של קיימות מלמטה בעיר סְפָר קטנה בעידן הניאו-ליברלי ; עידן שהמבנה הכלכלי- פוליטי שלו מנשל ומנצל משאבי אדם וטבע ועומד כאנטיתזה למושגי הקיימות והדאגה לדורות הבאים ( 2007 Bebbington et al . , 2008 ; Escobar, 1992 ; Harvey, ) . מכאן עולה השאלה : כיצד התפתחה קהילה מקיימת בערד, בפרט בהקשר של המאבק האזרחי נגד הכוונה להקים מכרה פוספט בשולי העיר ? הפרק מתחקה אחר תהליך מעבר מדגש על היסוד התעשייתי, שהיה דומיננטי בתפיסה הכלכלית, לדגש על היסוד המקיים בזהות המקומית, בצל שינויי המדיניות שחלו במדינה לאורך השנים והשפעתם על העיר . במוקד הפרק מוצב המאבק נגד ההקמה של מכרה פוספט כמחולל ידע עירוני משמעותי מקיים ותודעה של קהילה מקיימת . במילים אחרות, כאשר מתרחש איום על המקום, הקהילה המקומית מתגייסת כדי לקבל אחריות לגורל המקום ולגורלה ( Massey, 2005 ; Swyngedouw, van Paassen et al . , 2011 ; 2006 ) . בפרק זה אני מציעה להתבונן וללמוד מהמקרה הפרטי של הנושא הנחקר ע...  אל הספר
רסלינג