56 ארנה שמר צעירות ברובן, קבעו את מושבן בפריפריה העירונית הגיאו-חברתית בישראל, לרוב במטרה לצמצמם פערים חברתיים ולחזק את הקהילות והשכונות באמצעות מעורבות חברתית, חינוכית וסביבתית . בפרק זה אציג את עולמן של קהילות הייעוד בישראל על אורחות חייהן הייחודיים, ואת המפגש בין דרכי התנהלותן לבין גישת הקיימות . קשר זה יוצג באמצעות מודל שמאפשר לבחון את סממני "טביעת הרגל האקולוגית" של קהילות הייעוד בהתאם לשלושת הבסיסים שעליהם הן מושתתות : אורח חיים, אידיאולוגיה ומשימתיות משותפת . הפרקטיקות הקהילתיות שיתגלו להלן יעידו כיצד בסיסים אלו, שכוללים ביטוי פנים-קהילתי וביטוי חיצוני- סביבתי הם קרקע פורייה לגישת הקיימות . אתייחס גם לממדים בחיי קהילות הייעוד שאינם נקשרים לגישת הקיימות ואף סותרים אותה . כך יהיה אפשר לברר ולאתר היבטים של קיימות והעדר קיימות המגולמים באורחות החיים של קהילות הייעוד . אציין, שהשונות הרבה בין קהילות הייעוד בארץ והעדר שדה מחקר מבוסס על אודותן, בפרט בנושא הקיימות, מקשה על כתיבת תיאור מכליל ועל הסקת מסקנות . לפיכך, הכתוב בפרק מבקש לתת כלים לאבחנה של הקשר הנבדק כאן ולהימנע מהכללות שמקיפו...
אל הספר