אריאל שריד 400 לצדק חברתי היא שהתהליך החינוכי והידע הנרכש באמצעותו הם אמצעים לצמצום פערים חברתים‑‑תרבותיים‑‑כלכליים, ליצירת חברה הוגנת שמבוססת על עקרונות וערכים דמוקרטיים, ולחינוך אזרחים בעלי מודעות ביקורתית המשתתפים בעיצוב "הטוב החברתי" . חינוך לצדק חברתי מערער על הסדר החברתי שמייצר אי‑‑שוויון ולפיכך חותר תחת מבנים ומוסדות חברתיים שמעודדים ומשמרים אי‑‑צדק . היות שמערכות חינוך במדינות רבות משמרות באופן פעיל סדרים חברתיים לא צודקים, החינוך לצדק חברתי הוא לרוב חתרני וטרנספורמטיבי, כלומר, מבקש לשנות באופן מהותי דפוסי חשיבה והתנהגות נהוגים, למשל תרבות הצריכה, היעדר בקרה ( רגולציה ) כלכלית, אפליה תרבותית מוסדית ומניעת השתתפות שוויונית בתהליכי קבלת החלטות . עם זאת, המניע המרכזי של חינוך לצדק חברתי אינו ביטול מעמדות והשגת שוויון "בכל מחיר", אלא מחויבות ליישומם של עקרונות דמוקרטיים של חירות והעצמה אישית, השתתפות ביצירת משמעות משותפת, רווחה חברתית והבטחת חברה בת קיימא . חינוך לצדק חברתי תופס את תהליכי העיצוב של זהות אותנטית וביקורתית כקודמים לתהליכי רכישה או הבניה של ידע . ידע, מנקודת מבט זו, ה...
אל הספר