גלעד גולדשמידט 120 במובן זה הדבר פשוט מאוד : במקום שבו נפגשים בני אדם ( מורים, הורים, ילדים, מדריכים ) ומגלים בתוכם להט חינוכי ותשוקה חינוכית משותפים, שם ישנו סיכוי לחינוך וללמידה משמעותיים . כך שאם התרשמותי נכונה, הרי שקודם כול אדם צריך למצוא בעצמו תשוקה לחינוך ואף תשוקה להתחנך, ובאמצעות חינוך אחרים וחינוך עצמו לשנות לטובה את החינוך והחברה . אחר כך, בשלב שני, עליו למצוא שותפים לתשוקה ולפעול איתם במשותף . עם זאת, אידיאולוגיות ותיאוריות חינוכיות אינן ניגודה של התשוקה לחינוך ; הן מתגברות אותה ונותנות לה כיוון . מבחינה זו, לזרמים חינוכיים אלטרנטיביים כמו חינוך ולדורף, חינוך מונטסורי ובמידה מסוימת החינוך הדמוקרטי, יש יתרונות ניכרים אך גם חסרונות הנובעים מיתרונות אלה . יש להם זהות אידיאולוגית ברורה ופרקטיקות מוגדרות ויעילות הנובעות ממנה, אך גם נטייה לסגירות רעיונית ומעשית, היצמדות למסורת וקושי להיפתח לאתגרי ההווה - צורכי הילדים, המורים, ההורים והזמן . אנסה כמיטב יכולתי לתאר את חינוך ולדורף בהתאם לששת הצעדים שהציע יורם הרפז בספרו כיצד לתכנן סביבה חינוכית 1 חשוב לי להדגיש : כל הנאמר מכאן ואיל...
אל הספר