לינור הדר 82 במיוחד כאשר מדובר בחינוך החשיבה - חינוך שמטרתו שיפור החשיבה של התלמידים . באופן עקרוני חינוך החשיבה משרת 2 - החברה, התרבות והיחיד, היטב את "שלושת אדוני החינוך" ויש לו מקום בחינוך כסוציאליזציה, בחינוך כאקולטורציה ובחינוך כאינדיווידואציה . כמשרתה של החברה, חינוך החשיבה מתרכז בפיתוח חשיבה מעשית - בהקניה של כלי חשיבה המועילים להשתלבות בחברה ובעבודה ; כמשרתה של התרבות, חינוך החשיבה מתרכז בפיתוח חשיבה מושגית - חשיבה המקדמת הבנה של רעיונות מכונני תרבות ; וכמשרתו של היחיד, חינוך החשיבה מתרכז בפיתוח חשיבה עצמאית המחוללת אישיות אוטונומית ואותנטית . חינוך החשיבה יכול אפוא לקבל הטיות שונות בהתאם לשלוש הפרדיגמות הפדגוגיות . הבחירה בין פרדיגמות אלה היא של מתכנן סביבת החינוך . הבחירה שלי היא בחינוך החשיבה מוטה סוציאליזציה . מדוע ? משום שאני סבורה שהשתלבות בחברה ובעבודה של המאה ה‑‑ 21 מצריכה חשיבה מורכבת . במאה המאופיינת בתזזיתיות ( Volatility ) , אי‑‑ודאות ( Uncertainty ) , עמימות ( Ambiguity ) ומורכבות ( Complexity ) , מאה המכונה VUCA , אנחנו זקוקים לחשיבה משוכללת ביותר, שתאפשר לבוגרי ב...
אל הספר