110 אנאל ליבוביץ'-קנהן אל האמת . אך עם זאת, לקרוא אותו כרוך בהתמודדות, לעיתים, עם איבוד כיוון שאליו אנו נקלעים, בשל מחשבה שמסתובבת סביב האובייקט שלה, מכתרת אותו לפני שהיא לוכדת אותו, אגב ביצוע מעקפים . לקרוא אותו — כפי שקוראים כל פילוסוף עקבי ומהותי — מחייב לשוב ולבחון כל מושג, לעקוב אחר התפתחותה של תפיסה כלשהי, להבין כיצד משתלבת ההתפתחות הזאת בתנועה הכללית של משנתו . אבל — וזה אינו מתקיים בהיקף כזה אצל מחברים גדולים אחרים — התזות של לאקאן מתפתחות בקצב שמתבטא בתנועה הכללית של הסמינר או של הכתבים : מושגיו נעשים מורכבים יותר, משנים לפעמים את משמעותם, מסמינר אחד לאחר, ואף משיעור אחד למשנהו, אבל בלי שפגמו במהות, ואולי המהות דווקא נשענת על הצורה הזאת, הנוטה ללא הרף לכיוון ההמצאה, ומכאן שהיא נתונה לפיתוח קבוע . יש אף להזכיר, שההצעות שלו הן תמיד פרדוקסליות ככל האפשר . את האמנות להיות פרדוקסלי הביא לאקאן עד כדי חשיבה כנגד עצמו, ותוך כדי כך הקפיד שהוראתו לא תהפוך לאורתודוקסיה פסיכואנליטית . לקרוא את לאקאן אינו דבר של מה בכך, ואף כרוך במאמץ די גדול, אבל זה מה שאכן מוצא חן בעיני אלו שדבקים בכך . ...
אל הספר