הכול שווים, הכול יריבים

31 האקטואליות של השנאה פרויד כבר אמר שקבוצת בני אדם מתארגנת, בדרך כלל, על בסיס הקשר למנהיג, שהבחירה המשותפת בו מביאה ללכידות של חברי הקבוצה . אלא שלכידות זו של חברי הקבוצה מולידה, בהכרח, הדרה של אנשים אחרים מהקבוצה . וכך הוא אמר : "תמיד אפשר לקשור יחד בקשרי – אהבה ציבור גדול יותר של אנשים, בתנאי שמחוצה לו נשארים אנשים אחרים, שייתכן לכוון אליהם 19 תהליך זה של הדרת קבוצה אחת לשם את גילויי התוקפנות" . וידוא הלכידות של קבוצה אחרת עוטה מעטה מתורבת פחות או יותר, לפי התקופה ולפי הקבוצות הנדונות . אך בתקופה שבה האדון ( המלך, בעל האחוזה, הכומר, האפיפיור, האב . . . ) הוא חזק, מתקבצת סביבו קבוצת בני אדם גדולה מאוד, בעוד בתקופה שבה האדונים נחלשים ההפך הוא הנכון — הקהילות מתרבות, כמו שקרה בחבל הבלקן שבותר אחרי נפילתו של טיטו . נוסף על כך, ככל שהקווים הייחודיים מתבססים, כך הם הופכים בעצמם לאובייקט של סוגי אי – סובלנות שונים, המגיעים לעיתים עד לכדי שנאה . למן הרגע שבו מספר מסוים של סובייקטים מתעתד להתגבש לכדי קבוצה, מתחוור שאכן הם הופכים מטרה לשנאה : לדוגמה, ההומוסקסואלים, שחלק מדעת הקהל אינו חדל להצ...  אל הספר