כמו אחרים שצלצלו בפעמוני האזהרה גם באוור זכה להשמצות רבות , לעיתים קרובות בעיתונות הלהט " בית הפרוגרסיבית ומאחרים שאפשר היה לצפות שיאזינו לקולות . הוא היה פשוט עוד דוגמה לכך שגם כאשר אין יורים בשליח בפועל , משתדלים להשתיק אותו 1 במידת האפשר . אבל במהלך העשור הראשון של המאה צליל פעמוני האזהרה על הפגיעה בחופש הדיבור נשמע ברור מבעבר . פרסום שורה של קריקטורות על נביא האסלאם בעיתון הדני ( היה ביטוי מזוקק לנושא Jyllands - Posten ) יילנדס פוסטן הנפוץ זה . " משבר הקריקטורות ", ממש כמו פרשת רושדי שש-עשרה שנים קודם לכן , היה דוגמה נוספת לכך שהנושאים שמציפה הגירת ההמונים ימשיכו להפתיע את האירופים . אילו היית אומר לדני כלשהו בשנות התשעים שהסיפור שימשוך תשומת לב רבה מכל לארצו בעשור הבא יהיה " משבר קריקטורות " ) ביטוי שאנשים אומרים ברצינות גמורה , כאילו אין בו משהו מגוחך ( , הוא היה סבור שדעתך השתבשה . נודע יילנדס פוסטן , כשלעורך 2005 ראשיתו של המשבר בשנת שמו " ל דני של ספרי ילדים לא הצליח למצוא מאייר שיהיה מוכן לתרום איורים לספר על האסלאם בסדרה של ספרי ילדים על דתות העולם . העורך היה מזועזע מקיומו ...
אל הספר