פרק 10: ההקשרים של האינדיבידואליות

ההקשרים של האינחיקיחמאלימת | 245 המוסדות והקבוצות כמשניים, כצללים אפילו, למציאות המוצקה של האדם, מתבקש היה שהיעד האסטרטגי של שוחרי החופש יהיה שחרורו של האדם מכבלי המוסדות . פילוסופיית האינדיבידואליזם התחילה אפוא בהדגשה היהודית-נוצרית על ראשוניותו האתית של האדם — אך מנקודה זו ואילך הפכה לפסיכולוגיה רציונלית המתמסרת לשחרור האדם מן הישן, ולסוציולוגיה המבוססת על הקביעה כי קבוצות ומוסדות הם במקרה הטוב רק השתקפויות של עובדַת הפרט המוצקה והבלתי-מחיקה . מה שנולד במאה ה- 18 ואושש, כפי שנראה היה, במהפכה הצרפתית, נגרר במלוא הדרו אל תוך המאה ה- 19 . מערכות שלמות של חופש כלכלי, דתי ואינטלקטואלי נוסדו על ההנחה שמהות ההתנהגות האנושית טמונה במה שבתוך האדם, לא במה שקיים בין אדם למוסדותיו . כל ביטוייה הבסיסיים של החברה — אלטרואיזם, סימפטיה, רווח כלכלי וכן הלאה — נחשבו לתולדות של דחפים פנימיים מסוימים שנולדים עם האדם ומוּעלים על ראש שמחתו בידי תבונתו הריבונית . העמדת האדם מול החברה, הצבתם כשני אגפים מנוגדים בדיכוטומיה רציונליסטית, הייתה חיונית למטרותיהם של המתַקנים הליברלים במאות ה- 18 וה- 19 . איך ימולא...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר