פרק 4: ההיסטוריה כשקיעת הקהילה

98 | החתירה לקהילה כלשהו שהחליף את רעיון הקדמה, הרי זה רעיון השקיעה . אבל רעיון השקיעה אינו נכון יותר מרעיון הקדמה, כשם שאינו נכון פחות . ההיסטוריה אינה התקדמות בלבד ואינה נסיגה בלבד . היא גם וגם . שיפוטו של ההיסטוריון נקבע על פי ההיבט בהווה שהוא בוחר להאיר . וכך, אם במוקד ענייננו נמצאת צמיחת האינדיבידואל מתוך המסגרות העתיקות של המשפחה הפטריארכלית, המעמד, הגילדה והקהילה הכפרית, כי אז ההיסטוריה של אירופה המודרנית תיראה לנו במידה רבה תהליך של התקדמות . כי אכן, בפשטות, חלק הארי של השינוי החברתי המודרני התבטא ביציאה מישויות קהילתיות כגון אלו . מנקודת מבטו של הפרט — הפרט האוטונומי, הרציונלי — רצף המאורעות המתגלם ברנסנס, ברפורמציה ובמהפכה ודאי שיצטייר כתהליך של שחרור הצועד אל הקדמה . אין שגיאה בהערכה זו של ההיסטוריה . היא מאירת עיניים . אבל היא בררנית בטבעה . לעומת זאת, כאשר מעלים על נס את האמונה המוסרית הקוהרנטית, את הסטטוס החברתי הברור, את השורשים התרבותיים, ואת התחושה החזקה של תלות הדדית באחרים — אותם אירועים גדולים ותמורות בהיסטוריה המודרנית נראים באור קצת אחר . התהליכים שהובילו לשחרור ה...  אל הספר