החובה, העצמי והחברה

פרמ 5 : חובה | 161 בהיעדר אכיפה . בעיית הנוסע החופשי ( או "הטרמפיסט" ) מתרחשת כשמישהו יכול ליהנות מפירותיה של מדיניות מסוימת בלי לשלם עליה מכיסו . למשל, אם אדם יכול לקפוץ מעל לשער המסתובב בתחנת הרכבת התחתית בלי שישימו לב, הוא ייסע ברכבת בלי לשלם . הוא נוסע חופשי, פשוטו כמשמעו . יותר מכך, הוא יכול להצדיק את רמאותו בכך שיזכיר לעצמו שנוכחותו על הקרון אינה מוסיפה דבר לעלות הפעלת הרכבת . "מה שעשיתי לא היה ממש רע", הוא אומר לעצמו, "כי זה לא עלה דבר לאיש" . אבל מובן שזה היה עולה לכולם הרבה מאוד אילו כולם היו עושים זאת . כדי להבטיח שלא כולם יעשו זאת יש לבנות מערכת חסינת כשלים שתבטיח את גביית התשלום עבור הנסיעה — או לסמוך על חוש החובה של האנשים . מנהלי מערכות רכבת תחתית יודעים שחוש החובה של אנשים חלש מדי, ולכן הם מתקינים שערים ומפעילים סדרנים וכרטיסנים . באותה מידה, הממשלה אינה סומכת על תרומות של רצון טוב כדי לממן את כוחות הביטחון . היא יודעת שכולם ירוויחו מהגנה לאומית, בין שתרמו לה ובין שלא, ולכן לאיש לא תהיה סיבה לתרום . אכיפה — כלומר, הטלת מס — נעשית הכרחית . אך יש סוגים רבים של בעיות הנוסע ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר