142 | החוש המוסרי אנחנו חשים סיפוק מכך שעבדנו היטב ובחריצות אף שאיש לא שם לב לכך ; אנו ישנים טוב יותר ביודענו שבתור נגרים התקנו היטב את כל הקורות והחיבורים הסמויים כעת . אנו תורמים לצדקה מעט כסף, ולפעמים הרבה כסף, בלי לקבל על כך כל הכרה, למעט קבלה בלתי אישית שהדפיס מחשב . בדרך כלל אנחנו מצייתים לחוק גם אם הסיכויים שיענישו אותנו קטנים למדי, משלמים את המס המוטל עלינו כשהסכנה שיערכו לנו ביקורת אינה קיימת כמעט ומצביעים בבחירות אף שהסיכוי שקולנו ישפיע באופן מעשי שואף לאפס . חלקנו מתנדבים לשירות צבאי בלי לחכות שיזמנו אותנו, במחיר של עזיבת חיים אזרחיים נוחים יותר ורווחיים יותר לטובת חיים של סכנת מוות או פציעה . חיילים שנופלים בשבי האויב יעשו כל שביכולתם כדי לשמור על סודות המדינה גם כששוביהם מאיימים עליהם בעינויים או במוות . חובה היא הנטייה לקיים את מחויבותנו גם אם איננו מצפים לשכר או חוששים מעונש . אדם מתגלה כמוסרי לא רק בכך שהוא מקיים את מחויבותו, אלא גם בכך שהוא נכון לכבד אותה כשהאינטרס שלו הוא לא לעשות זאת . מהדוגמאות האלו עולה בבירור שהמניעים שלנו לכיבוד מחויבותנו הם מעורבים, ושתכופות אין...
אל הספר