הוביל באופן עקיף לאבטלה . עובדים שקיבלו הצעת עבודה מחוץ לווינה היו מסרבים לה , כדי שלא לעקור מדירותיהם הזולות . אנשים שקיבלו עבודה בחלק מרוחק של העיר לא היו יכולים להרשות לעצמם לעבור לדירה קרובה יותר למקום עבודתם . במקום זאת , הם נאלצו לנסוע מרחקים ארוכים ונשאו בעלויות תחבורה גבוהות יותר ויותר . עסקים בווינה גילו שקשה להם לגייס עובדים טובים מחוץ לבירה , משום שהללו לא יכלו למצוא מקום מגורים בתחומיה . האייק , הפיקוחנוסף להשפעות שליליות אלו על שוק העבודה , טען על שכר הדירה השפיע גם על זמינות ההון . חלק ניכר מההון להשקעה בעסקים חדשים היה בא בדרך כלל משכר הדירה של בעלי בתים . משפסקו ההכנסות משכר הדירה חדלו בעלי הבתים להשקיע בתחזוקת המבנים שלהם ובבניית מבנים חדשים ; גם מניות כבר לא יכלו להרשות לעצמם לקנות , וכך הצטמצם היקף ההון הדרוש לצמיחת הכלכלה . האייק אף חישב ומצא שסכום הכסף שהשקיעה הממשלה בדיור ציבורי בורסהבווינה ) מתוך הכנסותיה ממיסים ( היה שווה לערך כל המניות ב הווינאית . מכל הסיבות האלו המליץ האייק לבטל בהדרגה את הפיקוח על שכר הדירה . פיקוח על שכר הדירה עשוי להיראות כמו התערבות קטנה ...
אל הספר