הציעו לכונן חברה שבה לא תהיה הבחנה בין האינטרס הציבורי והפרטי . מרקס ביטא את מורת רוחם של אנשים שגם אם הקפיטליזםמעל הכול , , הם התייסרו בגלל חומרית לא הוביל אותם להידרדרות לעוני מבחינה הצורך להתאים את עצמם לגומחות המקצועיות של כלכלת השוק , להתכופף ולדחוק את עצמם לתוך שקערורית של עיסוק מקצועי מסוים . הגל , אף כי חסידמרקס נחשב לעיתים קרובות אחד מחסידיו של ביקורתי וקיצוני במיוחד . אך הביקורת שלו על ההשפעות המזיקות של עבודת כפיים בחברה הקפיטליסטית היא המשך ישיר של התפישה הגל דחה בכתביוהרומנטית של העצמי ומקומו בחברה , תפישה ש מרקס כלפי ההתחרותהמאוחרים יותר . באופן דומה , התיעוב שהפגין הגל , אלא גם ניצבו בסתירהבשוק הדהד אופני חשיבה שלא רק קדמו ל נאורות כולה בדבר התוצאות החיוביות , להנחות היסוד של תנועת ה הלא - מכוונות , של הפעילות האנושית , ובדבר עצם הלגיטימיות של מרקס ינקו מתקופההאינטרס העצמי . שורשי הניתוח הכלכלי של מרקס עסק במידהמוקדמת אף יותר . מעטים נתנו את הדעת על כך ש רבה בניסוח מחדש של הסטיגמה הנוצרית המסורתית על בצע כסף והחיה — עם אוצר מילים חדש — את האיבה הנושנה כלפי אלה שהשתמשו בכ...
אל הספר