פרק 43. אברומי מדבר

את החוף , את הגלים . נופלים יש לי נגיעה אישית . אבי פישר , שאני קרוי על שמו וזכיתי להנציח את שמו . זה לפעמים קצת קשה לי כל העניין הזה . אני משתדל לא לקרוא על זה . לא לראות . זה נושא שכואב לי , לשמוע על נופלים . לפעמים , זה אפילו גורם לי לבכות . כשלמדנו בשיעור על רועי קליין , בכיתי אחרי השיעור . היה לי גם עצוב לשמוע על גלעד זוסמן , בן דודי שנהרג בלבנון . אני חושב הרבה על חני אשתו . נהיגה אני רוצה ללמוד לנהוג . אין מצב שאני לא אצליח בזה , אבל אני מפחד מהיום שבו אני אעלה על ההגה בפעם הראשונה . זאת תהיה הפעם הראשונה שאני אצטרך לשלוט בעצמי . מפחיד אותי הרעיון שאני אצטרך לעבור נתיב או כמה נתיבים בבת אחת . אני לא אוהב מקומות סגורים , אבל במכונית זה לא מפריע לי כי תמיד אפשר לפתוח חלונות . ולמה אני רוצה לנהוג ? בעיר אין לי צורך במכונית , אבל אני רוצה לנהוג למקומות רחוקים . שמירות במכינה , הפכתי לאחראי לתיאום השמירות . הייתי מכין את רשימות השמירה במכינה . הכנתי לכולם את התדריכים , את לוחות הזמנים , את הרשימות . לפעמים הייתי צריך לדאוג למחליפים . הייתה כאן הרבה אחריות וזה היה עניין מעייף . זה השת...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר