פרק 24. ישיבה

להיפך : שאברומי יהיה בכיתה הרגילה וילמד שם ביחד עם הסייעים שלו . יש לנו תפישה מוגדרת ודרך מסוימת לחנך את אברומי . לבית- הספר הזה יש תפישה שונה וגם ניסיון רב שנים . אולי אנחנו אלו שטועים ? בלילה , במיטתי , אין לי מנוחה . גם חנה מתקשה להירדם . בשעה אני מתייאש מהסיכוי להירדם , פותח את המחשב וכותב מכתב 15 : 1 ארוך לרב שי פירון , ראש הישיבה . אני מסביר לו מה אנחנו רוצים ומדוע כל כך חשוב לנו השילוב בכיתה רגילה , מדוע חשובה לנו הזהות החברתית של אברומי כילד שהוא חלק ממערכת רגילה ואת תפישתנו החינוכית לגבי גידולו של אברומי . אני מבהיר לו שאנחנו מודעים לכל הסיכונים ולמחיר שאנחנו עלולים לשלם על כך . אני מסיים לכתוב את המכתב , ומשגר אותו לחנה 45 : 1 בשעה ולרב שי . אני חש הקלה גדולה , כמי שפרק משא כבד מלבו והולך להתקלח . בשעה שתיים , אחרי המקלחת , אני מציץ בתיבת הדואר ורואה שנכנס מכתב חדש . זו בטח פרסומת או משהו מהעבודה בחו " ל , אני אומר לעצמי , אבל ככל המכורים למידע גם אני לא מצליח להתאפק ופותח את התיבה . אני רואה שם מכתב תגובה ארוך מהרב שי , עם הפנייה לכל אנשי הצוות . מחר בשתים-עשרה בצהריים , הוא...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר