פרק 18. לא ילד של חברותא

ההורים לא רק להציע מגוון טיפולים , אלא גם לעקוב אחרי התועלת שהם מניבים : האם המטפלת הזו טובה ? האם החוג הזה עדיין מועיל ? האם יש צורך בשיפור בתוכנית העבודה ? * * * כשלאברומי מלאו עשר שנים , ניצבנו בפני החלטה מכרעת : האם להשקיע בקידום התחום הלימודי אצל אברומי , או ללכת בכיוון שונה ? החלטנו לוותר על עולם הלימוד . יכולנו להשקיע מאמצים רבים בניסיון להפוך אותו לתלמיד טוב יותר , אך הרגשנו שלימוד בדרך הרגילה הוא חסר תוחלת , ואברומי לעולם לא יצליח להדביק את הפערים . החשיבה שלו אפיזודית . הוא לא חושב בצורה מסודרת , פרט אחרי פרט , אלא כמעין ענן של פרטים מפרטים שונים , שהוא מלקט ויוצר מהם תמונה . לפעמים זו תמונה מפתיעה , שאינה תואמת את המציאות ולפעמים זו תמונה המורכבת מהמון פרטים קטנים שמוח אנושי רגיל אינו מסוגל לזכור . הוא לומד מהתנסות ישירה , לא מספרים וממחברות . החלטנו שאנחנו מוכנים במודע לשלם את המחיר ולהפנים שאברומי לא ישלים בגרות ולא ילמד באוניברסיטה . גם חנה וגם אני באנו מבתים שבהם הלימוד היה קודש , ועולם הידע היה חזות הכל כמעט . מילדות חונכנו שכסף בא וגם הולך והיופי מולך ואז דועך — אך הלי...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר