פרק 5. חופרים מנהרה עם כפית

לראווה תעודות המעידות על השכלתה הנרחבת של דבורה . היא עצמה הייתה לבושה בבגד אופנתי ובמשקפיים מתוחכמות , כשאד קל של בושם יקר עולה ממנה . אלא שעיניה של דבורה הביעו שעמום . היה זה אותו מבט מזוגג ואדיש של מי שכבר ראתה את הכל פעמיים . עבורנו הפגישה הייתה כל חיינו . עבורה הפגישה הייתה קליינט מספר שבע , התור של שש עד שש וחצי . התחלנו לספר את סיפורו של אברומי והיא קטעה את דברינו . הסיפור הזה הוא לא רק אברומי , היא אמרה , הסיפור הזה זה גם אתם . אתם צריכים לעכל את האבל שלכם . אתם צריכים לדבר זקוקים לטיפול . אתם על הציפיות שהיו ונכזבו . הבטנו זה בזו בפליאה . על מה היא מדברת בכלל ? אכן , עבודה קשה ושבועות ללא שינה מסודרת נתנו בנו את אותותיהם . היינו עייפים ומוזנחים — אבל מה זה חשוב ? אנחנו עסוקים כעת במאבק להציל את אברומי ואת מדברת איתנו עלינו ? מי שמך ? מי הכשיר אותך בכלל לדבר עלינו ? מי שמך לאבחן אותנו ? קמנו ועזבנו את המקום בזעם . לא היינו חכמים מספיק להבין שדבורה דיברה ממקום נכון — ממקום של מי שראה עשרות זוגות שהתמקדו כל כך בילדיהם , עד ששכחו בתוך כל זה את עצמם . זוגות ששילמו מחיר יקר — לעתים ...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר