150 | אפקט צ׳רצ׳יל שלא לרחם עליהם בכאבם הגדול, על כך שצעדו את כל הקילומטרים האלה בלי מזון או מנוחה, ועל כך שעברו את זוועות המלחמה קודם 1 לכן" . אולי זה היה מוזר קצת . ההצלחות הבריטיות עד אז היו ראויות לציון — אבל ככל שהיה צ'רצ'יל יכול לדעת באוגוסט 1918 , לא הייתה סיבה לחשוב שהן יכריעו את המלחמה . התחזיות היו עגומות בעיניו, והוא צפה שהמלחמה לא תסתיים לפני 1919 לכל המוקדם . הגרמנים היו מסוגלים להסב לבריטים סבל מתמשך, והם בהחלט עשו זאת עד לשריקת הסיום . מראה חיילי אויב שבויים ומובסים רבים כל כך היה אמור לרומם את רוחו, למלאו עונג צרוף ממפלת הגרמנים שבאה סוף כל סוף . במקום זאת — הוא ריחם עליהם . התמונה התבהרה והלכה : זו לא הייתה שמחת שווא . גרמניה באמת הפסידה במלחמה, וכמעט הובסה ; וצ'רצ'יל היה שונה מפוליטיקאים רבים אחרים, שלא היו גדולי נפש כמותו . הוא היה חסר תאוות נקם להפליא . במקום שבו הם היו קטנוניים, הוא היה רחב לב . הם ביקשו נקמה והוא רדף שלום . בנובמבר 1918 , ביום ה- 11 בחודש ה- 11 , חתמו הגרמנים על שביתת נשק . כאוס שלט בארץ . הקיסר ברח . השַפעת השתוללה . התקוממויות קומוניסטיות שיתקו ...
אל הספר