לב אנושי הגון | 97 רבוע, ולפניו מלבן אדמה שעתה-זה נתחחה וכמה שומי בר . אני מבין שמישהו מטפל קצת בקבר . אני רוכן וקורא את השם בקצה הריבוע . וינסטון ספנסר צ'רצ'יל, כתוב שם . רק שלא גופתו של צ'רצ'יל היא זו שנרקבת מתחת למצבה . צ'רצ'יל קבור במקום אחר — בבלדון באוקספורדשייר . זה מקום מנוחתה של אישה שאומרים שהוא אהב בכל ליבו . אני נעמד לרגע . הגשם פסק, וטיפות נושרות לאט מענפי הערמון שמעליי . אני מהרהר באישה שקבורה שם, וביחסיה הסוערים עם צ'רצ'יל, וברגשות שצ'רצ'יל חש כלפיה . אני נמצא כאן כדי לנסות לענות על השאלה החשובה שנוגעת לכל אדם מפורסם ; שאלת המפתח, אם תרצו, על כל אדם . במקרה של צ'רצ'יל, העניין קריטי, כי יש אנשים רבים כל כך ( ובשום אופן לא רק פוליטיקאים או עיתונאים ) שבלב ליבם או בגלוי מתייחסים לחייו של צ'רצ'יל כאל מודל, מופת והשראה ולחייהם . לכן עלינו להתעמק במהות אופיו . לילה אחד הסברתי את צ'רצ'יל לכמה חברים : האומץ שלו, הגאונות הלשונית שלו, האנרגיה המתפרצת שלו . "כן", אמר אחד מחבריי ונשען לאחור ברפיון, "אבל איך לפי דעתך היה לפגוש אותו ? זאת אומרת : הוא היה בחור נחמד ? " טוב, אני יכול לס...
אל הספר