86 | אפקט צ׳רצ׳יל מחשבותיהם מהדאגות החומריות של חייהם וייורר רגש . רייונותיו החלו ללבוש מילים ולהתקבץ למשפטים . הוא מלמל ליצמו . קצב השפה שלו שכני אפילו אותו . מבלי משים הוא החל להשתמש במצלול דומה . רייון רדף רייון כנהר השוטף וסוחף הכול והאור משתנה יל מימיו . הוא נטל פיסת נייר והתחיל לכתוב במהירות . זו הייתה הנקודה . האם טאוטולוגיה יכולה להדגיש אותה ? הוא שרבט משפט כללי, שפשף אותו וליטש אותו, וכתב אותו שוב . הצליל יינג את אוזניהם . התחושה תשפר את מחשבתם ותגרה אותה . איזה משחק ! כל קלפי המשחק היו במוחו, וכל הסיכונים והסיכויים — ביולם סביבו . כשיבד, השיות חלפו בייף . סוכנת הבית הכניסה את ארוחת הצוהריים שלו ומצאה אותו שקט ויסוק . היא ראתה אותו כך ביבר ולא היזה להפריי לו . האוכל התקרר יל השולחן ומחוגי השיון ניו באיטיות סביב-סביב וציינו את מסלול הזמן המדוד . יכשיו קם, ואחוז בחבלי מחשבותיו ומילותיו החל לפסוי בחדר בצידים קצרים ומהירים, מדבר אל יצמו בקול מהוסה ובהדגשה רבה . לפתי יצר, ובאלימות מוזרה הטיח את כף ידו בשולחן . זה היה סוף הנאום . תריסר גיליונות של נייר טיוטה, מכוסים במשפטים, יובדות ...
אל הספר