כלל 4. השוו עצמכם למי שהייתם אתמול ולא למישהו אחר היום

דבר לאימא החורגת של שלגייה , חרדה בכל רגע מפני הופעתה של שלגייה חדשה וצעירה . ואתם ? הקריירה שלך משעממת וחסרת תכלית ? כישרונותיך בניהול משק הבית טעונים שיפור , בלשון המעטה ? הטעם שלך מזעזע , אתה שמן יותר מהחברים שלך , ואף אחד לא רוצה לבוא למסיבות שלך ? ולמי אכפת אם אתה ראש ממשלת קנדה , כשמישהו אחר הוא נשיא ארה " ב ? עמוק בתוכנו שוכן קול ביקורת פנימי שיודע את כל זה . הוא נוטה להתבטא בקולניות מעצבנת . הוא שופט לחומרה את בינוניותנו . קשה להשביע את רצונו . גרוע מזה , הביקורת שלו חיונית . אין מחסור באמנים חסרי טעם , במוזיקאים עם אוזני פח , בטבחים גרועים , במנהלים בדרג הביניים עם הפרעת - אישיות - ביורוקרטית , בסופרים מייגעים ובמרצים אכולי אידאולוגיה . דברים ואנשים נבדלים מאוד זה מזה באיכותם . מוזיקה גרועה מענה מאזינים בכל רחבי העולם . מבנים שלא תוכננו היטב קורסים ברעידות אדמה . מכוניות לא בטיחותיות הורגות . כישלון הוא המחיר שאנחנו משלמים על קיומן של אמות מידה . אך אמות המידה הכרחיות , כי לבינוניות תוצאות ממשיות וקשות . אין שוויון ביכולות , אין שוויון בתוצאות — ולעולם לא יהיה . מספר קטן מאד ש...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר