79 פרק 6 . מנגנון החריגה כחלק מרפורמה חוקתית ? כאמור לעיל, אני סבור כי טיעונים אלה אינם עומדים במבחן המציאות בישראל, וכי בישראל ייעשה במנגנון שימוש פסול המבוסס לא על רצון להשתתף בהסדרים החוקתיים, אלא על סנטימנטים רובניים ועל רצון להדיר מיעוטים . אולם נניח כי במנגנון החריגה אכן ייעשה שימוש כדי לאפשר למחוקק השתתפות בשיח החוקתי . גם בהנחה כזו — בישראל אין צורך במנגנון . בישראל הכנסת מוסמכת לתקן את החוקה בעצמה בתיקון ספציפי ולקבוע בה במפורש הסדר החורג מן החוקה, במקום לחוקק חוק חורג . למשל, אם מבקשת הכנסת לקבוע שהסדרי הגיוס המיוחדים לחרדים יהיו בתוקף, למרות פסילתם על ידי בית המשפט בשל פגיעתם בעקרון השוויון המעוגן בחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו — היא יכולה לתקן חוק יסוד זה ולקבוע בו במפורש כי בהסדרי גיוס לחרדים לא יהיה משום הפליה . בישראל תיקונו של חוק יסוד הוא מלאכה קלה . חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו, למשל, ניתן לתיקון ברוב רגיל ; חוק-יסוד : חופש העיסוק ניתן לתיקון ברוב של חברי הכנסת . רק מיעוט קטן של סעיפים בחוקי היסוד דורשים רוב מיוחס לתיקונם . 156 לעומת זאת, את צ'רטר הזכויות הקנדי לא מוסמ...
אל הספר