ג. מנגנון חריגה כמאפשר למחוקק השתתפות ביצירתם של הסדרים חוקתיים

20 מחקר מדיניות 185 | מנגנון החריגה ( "פסקת ההתגברות" ) — בין קנדה לישראל הגוון ראשון של טיעון ההשתתפות ביצירת ההסדרים החוקתיים הוא שכדי לספק הגנה על זכויות האדם ועל שלטון החוק אין צורך כלל במנגנון משפטי, וממילא אין צורך בחוקה משוריינת ובאכיפה שיפוטית של חוקה זו . בכוחן של קונבנציות פוליטיות ושל נורמות תרבותיות לספק הגנה על זכויות האדם ועל שלטון החוק . אם חברה היא דמוקרטית דייה כדי לקבל חוקה, היא תהא גם דמוקרטית דייה כדי לכבד את זכויות האדם ואת עקרונות היסוד שלה גם בלא חוקה . דוברה המרכזי של גישה זו הוא ג'רמי וולדרון, והוא טוען כי חזקה על נציגי העם בבית המחוקקים שיחוקקו חוקים המכבדים את שלטון החוק ואת זכויות האדם . 15 גישה זו מטעימה כי בבריטניה ובקנדה, למשל, הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם שגשגו במשך שנים רבות, יותר מאשר במדינות בעלות חוקה וביקורת שיפוטית כגון ברית המועצות וסוריה . עד היום במגילת הזכויות של קנדה קיים מנגנון חריגה, מגילות זכויות האדם של בריטניה ושל ניו זילנד אינן משוריינת ואינן מאפשרת פסילת חוקים, 16 ולאוסטרליה אין מגילת זכויות אדם פדרלית . 17 על פי טיעון זה, ישראל י...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר