פרק 8. סיכום ודיון

118 מחקר מדיניות 187 | הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות 2018 היו נמוכים מהנורמות שהונהגו בהן עוד לפני התקנת התקנות . ייתכן שגם הפרופיל הציבורי והתקשורתי הגבוה יותר של הרשויות הגדולות מסייע לתרבות זו להתפתח . ועם זאת, במרבית הרשויות הקטנות, ובפרט ברשויות הערביות, ואף בחלק מהרשויות הגדולות והבינוניות נראה שטרם הבשילה תרבות פוליטית כזאת, אם כי לאורך השנים ניתן לראות גם שינויים לטובה, כמו עלייה הדרגתית במספר הרשויות הבוחרות לפרסם את דוחות הביקורת אף שאין חובה חוקית לעשות זאת . משרד הפנים ממעט בעקביות ובמשך שנים להשתמש בסמכויות הניתנות לו בענייני הביקורת הפנימית . כך למשל, המשרד אינו משתמש בסמכות הנתונה לו למנות מבקרים ברשויות שלא פועל בהן מבקר . נוסף על כך המשרד נמנע במשך שנים רבות מלקיים את החובה שהטיל המחוקק על השר לקבוע תקנות בנושא תקנים ותקציב ללשכות המבקרים בעיריות, והוא נמנע עד היום מלהשתמש בסמכות לקבוע תקנות בנושאים אלו עבור מועצות מקומיות ואזוריות . כמו כן בתגובה לדוח מבקר המדינה הביע המשרד בשנת 2020 התנגדות לחייב את הרשויות המקומיות בפרסום דוחות הביקורת . 2 . 8 . ה צ ע ו ת ל ר פ ו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר