144 עומר מינקה בעקבות פרשת אונס הפילגש בגבעה התרגשה מלחמה בין שבטי ישראל לבין בני בנימין שלא הצטרפו לגינוי אנשי גבעה ולענישתם . את תיאור המלחמה חותמת אפיזודת הריגת אנשי יבש גלעד, שנמנעו מלהצטרף למלחמת השבטים בבני בנימין ( שופטים כא 5 - 15 ) . נשאלת השאלה אם ובאיזו מידה ניתן להצביע על המקור הנורמטיבי של התרת דמם של המשתמטים מהמערכה בסיפורנו, לאור עדויות מהמשפט הישראלי הקדום וממקורות אחרים . מבחינת ההיגיון התמטי שבסיפור, הסיבה שבגינה נדרשו בני ישראל להרוג את אנשי יבש גלעד ברורה : מאות בודדות של גברים בני שבט בנימין שרדו את מלחמת השבטים שתוארה בפרק הקודם, ובשל שבועה שנשבעו השבטים לפני המלחמה כמתואר בפסוק ,1 נאסר עליהם להשיא את בנותיהם לנותרים מבנימין, ולפיכך עלה חשש שמא ייכחד השבט ממניין שבטי ישראל . על כן עלה צורך במציאת קיבוץ נשים רווקות שתוכלנה להינשא לאותם שורדים מבנימין . הפתרון שהוצע הוא "לייצר" קבוצה כזו של בתולות העיר 432 באשר אנשי יבש גלעד, באמצעות הריגת בני זוגן הטבעיים, העיר לא קיבלו על עצמם את איסור הנישואים עם בני בנימין, 433 שכן כלל לא נכחו בהתכנסות במצפה לפני מלחמת השבטים ....
אל הספר