190 דרור ארליך אינו מוסיף דבר . זו בוודאי חריגה גסה במיוחד מהמבנה האופייני של היסודות . יתרה מזו, סגנון מעין זה אינו הולם כלל רשימה שיטתית כלשהי של עקרונות חשובים, בין שמדובר במסמך דתי ובין שמדובר במסמך מדיני או משפטי . לכאורה, על פי חריגה זו היה אפשר להסיק שהרמב"ם אינו מאמין בלב שלם שהאמונה בתחיית המתים היא אומנם יסוד מיסודות האמונה היהודית . כפי שאראה להלן, מסקנה זו אף הייתה עשויה להתיישב עם תובנות דומות שהגיעו אליהן פרשנים בימי הביניים ובמחקר המודרני . אולם יהיה זה כשל לוגי לבנות תאוריה מרחיקת לכת כל כך רק על סמך השתיקה היחסית המשתקפת מנוסח היסוד . כדי לנסות ולברר כיצד הרמב"ם תופס את מושג תחיית המתים אין לנו אלא לבחון את ההפניה, לגשת אל הטקסט בחלקה הראשון של ההקדמה לפרק חלק, להציגו ולדון בו : [ א ] ותחיית המתים יסוד מיסודות תורת משה רבינו . אין דת ואין קשר עם האומה היהודית למי שאינו מאמין בכך . [ ב ] אלא שהיא לצדיקים, ולשון בראשית רבה : גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד . והיאך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחייהם, וכך אמרו עליהם השלום : רשעים אפילו בחייהם קרואים מת...
אל הספר