164 דרור ארליך ולהשכיל . זו אחת הפונקציות של נפש האדם, וזו גם המהות שלה המייחדת אותה מנפשות בעלי החיים האחרים . אם ילמד האדם וישכיל, הוא יממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בו, ואם לא ישכיל, ייוותר הפוטנציאל בלתי ממומש . ההשכלה הופכת את האדם מיצור בעל שכל בכוח ליצור בעל שכל בפועל - מאדם בכוח לאדם בפועל . שכל בלתי ממומש ( "שכל בכוח" ) אינו קיים הלכה למעשה, וכמובן, אינו שורד את המוות, ואילו שכל ממומש ( "שכל בפועל" ) הוא דבר ממשי העומד בזכות עצמו, בלא תלות בגוף, 47 ולכן הוא שורד את המוות . תאוריה אחרת מצטרפת אל תאוריה זו, והיא עומדת על אחדותם של השכל, של המשכיל ושל המושכל . אדם התופס משהו בשכלו ( "שכל" ) נעשה זהה לפעולת התפיסה השכלית ( "משכיל" ) וכן למושא ההשכלה שנקנה בשכלו ( "מושכל" ) . הרמב"ם מרחיב על אודות רעיון זה ב מורה נבוכים , והוא עושה כן לא רק בזיקה לאל : "ברור אפוא שהיות השכל, המשכיל והמושכל אחד במספר אינו לגבי הבורא בלבד אלא לגבי כל שכל . גם בנו המשכיל, השכל והמושכל הם דבר אחד כאשר יש לנו שכל בפעל" ( חלק א, פרק סח, עמ' 176 ) . לפיכך כל התופס מושא השכלה אין-סופי הוא עצמו נעשה זהה למו...
אל הספר