נספח - ידיעת האל ובחירה חופשית

144 דרור ארליך זה קשיים לא מעטים . כאמור, ביסוד הנוכחי הרמב"ם אינו מציג תאוריה מסוימת על מושג ידיעת האל, וכפי שראינו הוא גם סבור שהאדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו את מהותה . בסוף ההקדמה לפירושו למסכת אבות הוא קובע זאת במפורש : "התבאר במטפיסיקה שאין יכולת בשכלינו לתפוש את מציאותו יתעלה בשלמות [ . . . ] מכאן מתחייב שאין אנו יודעים גם את ידיעתו ואין אנו תופשים אותה כלל, שכן הוא ידיעתו, וידיעתו היא הוא" ( שמונה פרקים , עמ' 52 ) . הוא מוסיף ומעיר : "הבהרנו אפוא שלחשוב להשיג את ידיעתו זאת טיפשות גמורה" ( שם, עמ' 53 ) . כדאי לציין שבדיון הוא עוסק ברעיון הבחירה החופשית, ורק לקראת סופו הוא עוסק בשאלת היחס בין רעיון זה לרעיון "ידיעת אלהים את העתיד לקרות" ( שם, עמ' 51 ) . הוא מתוודה שלא רצה לעסוק בבעיית הידיעה והבחירה, אך עשה כן באין ברירה כדי להשלים את דיונו בעניין הבחירה החופשית . במאמר מוסגר אפשר להציע שאי-רצונו של הרמב"ם לעסוק בבעיה פילוסופית מורכבת זו הוא שהניע אותו לנסח את היסוד העשירי בתמציתיות, כמעין חידה . ייתכן שניסוח מפורט ומפורש יותר של היסוד היה מאלץ אותו לדון בבעיה . אומנם הרמב"ם הסתייג ...  אל הספר