98 דרור ארליך אפתח דווקא במה שאין ביסוד : בדבריו הרמב"ם מציג הגדרה של המושג "נבואה", אך הגדרה זו איננה מזכירה כל עיקר את הרושם המתקבל מהמקרא באשר לנבואה ולנביאים . אין בהגדרה זו שליחות, אין בה חיזוי של העתיד ואין בה הנהגה לאומית, ויותר מהכול : אין בה את אלוהים . זו איננה טעות כלל וכלל - האל אינו מוזכר בהגדרה זו . באמונה המסורתית האל הוא מקור הנבואה, הוא הישות המתגלה לנביא ומעבירה באמצעותו מסרים לבני האדם בכלל ולעם ישראל בפרט - ואף על פי כן הוא אינו מופיע ביסוד השישי בהגדרת הנבואה של הרמב"ם . כאמור, היבט מאתגר אחר ביסוד זה הוא מה שיש בו : הרמב"ם מגדיר את המושג הדתי "נבואה" בשפה פילוסופית לחלוטין, שפה של מונחים טכניים רבים . המונחים האלה אינם מופיעים בשום טקסט בקנון היהודי . הם אינם נגישים לציבור המאמינים הרחב ואינם מובנים לו בשום דרך . ייתכן שלא היינו מופתעים למצוא הגדרה פילוסופית מעין זו בדיון פילוסופי על אודות מושג הנבואה, אך כאן בהחלט היינו מצפים למצוא הגדרה מסורתית יותר . תהייה זו הולכת וגוברת לנוכח העובדה שהרמב"ם ידע להציג בכתביו הגדרות מסורתיות של הנבואה, וכפי שנראה בהמשך, הוא עשה...
אל הספר