26 דרור ארליך דת שבמרכזה עומד רעיון ההתגלות האלוהית לאדם . בפתיחת משנה תורה הרמב"ם מציין אפוא שהאמונה במציאות האל היא "יסוד היסודות" ו"העיקר הגדול שהכול תלוי בו" ( הלכות יסודי התורה, פרק א, הלכות א, ו, עמ' 34 ) . ביסוד זה הרמב"ם מעמיד שלוש טענות בדבר תפיסת מציאות האל : 1 . האל "נמצא" במשמעות המושלמת ביותר של המושג מציאות [ ב ] . 2 . האל הוא הסיבה למציאותם של כל הדברים הנמצאים [ ג ] . 3 . מציאותו של האל איננה תלויה בשום דבר אחר, ואילו מציאותם של כל הדברים האחרים תלויה לחלוטין במציאותו של האל [ ד ] . הרמב"ם פותח בטענה שמציאותו של האל היא המציאות המושלמת ביותר . אפשר להבין שבבסיס טענה זו עומדת הנחה בדבר כמה סוגים של מציאויות : המציאויות של כל הדברים זולת האל - על כל סוגי המציאות האפשריים - אינן מושלמות, ואילו מציאותו של האל בלבד היא המציאות המושלמת . אולם מה פשר הרעיון של "אופני המציאות", של סוגי מציאות שונים זה מזה ? האם לא די בהבחנה בין מציאות להיעדר מציאות, בין יש לאַין ? למעשה, אנו יכולים לחשוב על סוגי מציאות שונים זה מזה בכמה מובנים, כגון מצבי הצבירה של החומר, ההבדל בין מציאות דוממת ...
אל הספר