פרק שישי אימת פני (השטח החלקים של) האמת

הקדמה לפילוסופיה של פני השטח 139 ב . זמנו של הפילוסוף מעולם לא יספיק לו כדי למחוק את המחיקה, להתנגד ל – Lichtung ) המַעֲ�ה ( והוא ירדוף אחר העקבות ולא יוכל בלעדיהם . שכפול ההטבעה הוא ההחלקה הנוספת שהפילוסוף הזה מוכן להקריב את חייו על מנת לייצר מחדש, להמשיך את חבל הטבור של השפעת ההטבעה שלהם, וכך, שמעתי את פטריס לורו ) הפילוסוף האחרון של פריז ( מדבר על "טאטויאז'", מלאכת הקעקוע בעור אדם, כעל מעשה של ההטבעה והחריצה של התמונה, ציור בדם בתוך העור, ציור אולטימטיבי, מוחלט, שאי – אפשר עוד להסירו, מעשה של אור על עור, ציור על פני השטח של הגוף, על הסף של החומר שהוא, כך לורו, מציג כניסיון לזכור ולא לשכוח את האי – יכולת להיטמע, להיות שם מחוץ לעצמך . לא רק לצייר בדם אדם אלא לצייר בעור, לצייר במה שלא יושל וכל שינוי שיחול בו הוא יחד עם "הנצח" של הגוף השומר את המרחק עם הפילוסוף . לורו מציג את ניטשה בעקבות אריסטו ולפני קפקא, כחושב האחרון שביקש למחוק את עקבות הטַפִּילוּת ותפלוּת העולם והחיים בתוך חזרתן של המקריות והסופיות בהטלת הקובייה, ואז הוא מתפלא לרדוף אחר סופיות אחרת שעוצבה על ידי ההימלטות הזו מן העקבות...  אל הספר