פרק 4 פוליטיקה: בין 'פוסט' ל'ניאו'

אורי רם 154 העיקרון הרפובליקני של שלטון העם כבסיס לאומי ללגיטימציה של המדינה ; ובמאה ה – 20 זכה עקרון הריבונות הלאומית להכרה בהצהרת וילסון ) 1919 ( ובהקמת חבר הלאומים, ולימים — האומות המאוחדות . במאתיים השנים האחרונות התחלקה מעטפת כדור הארץ כולה למדינות לאום . כל אחת מן המדינות האלה סימנה גבולות טריטוריאליים, סיפקה לאוכלוסייה שבטריטוריה זו תעודות זהות ודרכונים, הנפיקה מטבע, הניפה דגל, טיפחה שפה והנהיגה טקסים, ובמקרה הטוב — חלק קטן מן המקרים — גם פיתחה משטר דמוקרטי ייצוגי נבחר וזכויות ליברליות ) על התפתחות המדינה ראו Held 1998 ( . אף על פי שהמושג השגור בפי כול הוא "מדינת לאום", ואף על פי שבדמיון הפוליטי המקובל המדינה היא המסגרת הפוליטית של קהילה לאומית — וזהו גם הרציונל של האידיאולוגיה הציונית — בפועל קיימת חפיפה מעטה בלבד בין מדינה ובין לאום, וכתוצאה מכך נגרמים קלקולים ומתחים בכינונם ובקיומם של משטרים דמוקרטיים . במפת הקבוצות האתניות אפשר למנות בין 6,000 ל – 9,000 קבוצות, ש – 350 מהן לפחות מוגדרות כקבוצות לאום Minahan Guibernau 1999 ; 1996 ) ( . קבוצות אלה מאכלסות כיום קרוב למאתיים מדי...  אל הספר
רסלינג