28 עמנואל מרקס לקרב אותנו להבנה של מציאות בלתי-ניתנת להמשגה כמעט . הדבר הגרוע ביותר שאנתרופולוג יכול לעשות הוא להתבסס על הניסיון המחקרי שצבר . בדרך זו אין ספק שיטעה . הוא יזהה בקלות אבני דרך מוכרות, אך ייכשל בזיהוי התובנות החדשות הרבות המסתתרות בתוך הנתונים . כדי להבין תצפיות בתחום חדש, על האנתרופולוג או האנתרופולוגית להתחיל ממש מההתחלה . ראשית, עליהם לפתח תפיסה ראשונית של המכלול החברתי הנחקר . עליהם לדעת שהתפיסה תהיה פשטנית, אפילו סטריאוטיפית, אך עם הזמן היא תשתנה ותתפתח ככל שהעבודה תתקדם . שנית, עליהם להתמקד בשאלה סוציולוגית הנוגעת לחייהם של האנשים שהם מתגוררים בקרבם . שלישית, עליהם לגבש מתודולוגיה שתתאים במדויק לבעיה ולאנשים הנחקרים . רק גישה משולשת מסוג זה תיתן לאנתרופולוג סיכוי לממש את יעדו הסופי : לכתוב אתנוגרפיה נאותה, כלומר להפוך כמות גדולה של נתונים ל"עובדות" בעלות משמעות המתלכדות ומסבירות זו את זו וכך לאפשר לו להבין לפחות היבט מוגבל של מציאות חמקמקה . אולם כידוע, קל לדרוש אך קשה ליישם . בעבודתי המוקדמת על רועים ועובדי אדמה בדווים בנגב ( מרקס, 1974 ) טענתי שבדווים המתמחים ברעי...
אל הספר