56 עינב רוזנבליט ההנחה שבאמצעות ידיעה כזו הסבל יכול להתפוגג . פרק זה יתייחס למחול העכשווי כדרך למימוש מעשי של התפיסה הבודהיסטית על אודות הסבל . לפי הבודהא, הדרך להפגת הסבל מתחילה בידיעה על קיומו ובחקירה עמוקה שלו . אמנם יצירות אמנות רבות עוסקות בשבריריות הקיום האנושי, אך אמנות המחול ייחודית בכך שהיא חושפת את המציאות האנושית דרך הגוף . פרק זה יבחן באיזה אופן המחול העכשווי מאפשר לדעת את הסבל באופן דומה לידיעת הסבל לפי התורה הבודהיסטית . תחילה אבחן את ההתייחסות הבודהיסטית לסבל ולמקורו . אחר כך אדון באחד מגורמי הסבל על פי הבודהא - הצמָא ( tanha ) , שפירושו השתוקקות, היצמדות או היאחזות . בהמשך אטען שהצמא הוא מקור לסבל באימוני מחול, ואבחן את ייחודו של המחול כערוץ המאפשר כאב ועונג קיצוניים . לבסוף אטען שההשתוקקות, כמקור לסבל, מגולמת בתפיסה האסתטית של יצירות מחול עכשווי ובחותם הנושאי שלהן, ואבחן כיצד הסבל מתבטא בתהליך העבודה של הכוריאוגרפית פינה באוש . מושג הסבל לפי התורה הבודהיסטית הבודהא מצא מוצָא מהסבל כשהיה שרוי במדיטציה עמוקה, והסיק שבאמצעות התבוננות כנה בסבל אפשר להפחיתו . ההתבוננות הכנה...
אל הספר