פתח דבר

ארכיטקסטורה 12 אך היא אינה מבקשת להיות היסטוריה של הוואדי . אמנם ניתן בה משקל לסיפוריו של המקום, לייחודיותו, לאנשיו ולזיכרונותיהם, שכן אלה הם רכיבי מפתח בהסבר לתופעות הנבחנות בספר, אך מי שרוצה להתוודע אל תולדות ואדי עארה ימצא כאן רק חלק ממבוקשו . טקסט זה הוא בראש ובראשונה היסטוריה של מבנים חברתיים, בד בבד עם ניסיון לנסח, לחדד ולעדן מבט מסוים על תרבות, השואב תובנות על החברה מן המרחב . אפשר לכנות מבט זה בשם המבט הסוציו – אדריכלי . בהחלטה זו שלא לכתוב על המקום אלא דרך המקום יש ויתור מודע על העושר והמלאות של המקום, בתמורה לאפשרות להתמקד בדיוקן המבוקש ובפיתוח ההיקש מהצורה האדריכלית אל הצורה החברתית ; כל זאת ברוח קריאתו של ההיסטוריון מארק בלוך לכתוב היסטוריה של בעיות : "אחדות המקום אינה אלא אי – סדר . רק אחדות הבעיה יוצרת 2 וכדבריו של האנתרופולוג קליפורד גירץ : "מקום המחקר אינו מושא מוקד", המחקר . אנתרופולוגים אינם חוקרים כפרים ) שבטים, ערים, שכונות . . . ( ; הם 3 באופן הזה יתאפשר ביתר קלות לבחון את רעיונות חוקרים בכפרים ) וכו' ( " . המחקר ומסקנותיו מחוץ לגבולות הוואדי . ובכל זאת, הוואדי נוכ...  אל הספר