390 אסנת צוקרמן רכטר המוזיאולוגיה בישראל ופעל לאורך השנים להפצתה . הוא אומנם פעל בתוך שדה האמנות כחוקר אמנות וכמנהל מוסדות אמנות, אך בגישתו אל האוצרות הוא היה מוזיאולוג . במשנתו הסדורה נתפסו התערוכה בראש ובראשונה ככלי חינוכי והמוזיאון כאתר של חינוך א – פורמלי . במובן זה עבודתו של אוצר האמנות לא הייתה שונה בעיניו באופיה מעבודתו של אוצר במוזיאוני מדע וטבע . ההיבט החינוכי התבטא אצלו בתביעה להכרה אקדמית בעבודת האוצר . הוא פעל להקמת תשתית מוסדית שתאפשר הכרה כזו, בין השאר באמצעות עיבוי הקשרים בין האוניברסיטה לבין המוזיאון כשני עוגנים משלימים של חינוך פורמלי ולא – פורמלי, בהתאמה . פעולת אוצר האמנות העכשווי, למרות ההתפתחויות והשינויים שחלו בה, נתפסה בעיניו כחלק בלתי – נפרד מהמנגנון המוזיאלי ומשיטות הפעולה שהוא מכתיב כמוסד אוסף, משמר ומחנך . על כן, למרות אהבתו הגדולה לאמנות, הדגשים הדידקטיים שלו טשטשו את ייחודיות הפעולה האוצרותית שצמחה בהקשרים של אמנות עכשווית . הדיון בעבודתה של אזולאי הוא במידה רבה מקרה מבחן לשאלת ייחודה של האוצרות כפרקטיקת מחקר חזותית . הוא נוגע בשתי סוגיות המפתח שהוצגו בחלק ...
אל הספר