138 אסנת צוקרמן רכטר ובאוניברסיטת בן גוריון ( 1983 ) , והגלריה של אוניברסיטת תל אביב עברה למשכן חדש ( 1988 ) . מוסדות לימוד חדשים, כמו למשל בית הספר קמרה אובסקורה, שנוסד בשנת 1978 ביוזמתו של עודד ידעיה, פתחו אף הם גלריות . הגלריה של קמרה אובסקורה פעלה תחילה בדירה בקומה שנייה ברחוב אלנבי בתל אביב, ועם המעבר של בית הספר לרחוב ריב"ל ( 1992 ) התמנתה הצלמת – אמנית מיכל 198 נראוּת תפקידי האוצר היימן לאוצרת הגלריה ( 1992 - 1994 ) . במערכת המוזיאלית החלה להתבסס, ובד בבד גם אוצרוּת עצמאית חוץ – מוזיאלית ועבודת האמן – אוצר נעשו תופעה מוכרת . אוצרים עצמאים הוזמנו לאצור תערוכות כאורחים במוזיאונים, והגלריות וחללי האמנות החוץ – מוזיאליים החלו לפתח קו אוצרותי מזוהה . אזכיר חמש דוגמאות בולטות של גלריות וגלריסטים שהדגישו את פעולת האוצרות . הראשונה היא גלריה בוגרשוב בתל אביב ( 1986 ) , שיסד האמן אודי אלוני כגלריה וכמועדון אמנות במרתף ששימש בעבר את תנועת מק"י ההיסטורית ( המפלגה הקומוניסטית הישראלית ) וש"התנועה לזכויות האזרח" אישרה לשימושו . בהצהרת הפתיחה לגלריה כתב אלוני : במקום שאין מניפסטים רצוי לכתוב ...
אל הספר