מילדות לגמלאות: סיפור מסע בין שדות, זיכרונות וחלומות

76 | המשכיות ושינוי : גמלאיות שלא פרשו ובשבועות הבאים . בדיעבד, זאת הייתה הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי לפתוח נושאים אישיים שהיו חבויים בתוכי והמתינו להזדמנות לצאת לאור . במהלך הסדנה הודיעו לי שבקשת הקידום שלי באוניברסיטה נענתה בסירוב . משמעות הסירוב, אחרי חמש שנים בחוג, היא שהעסקתי תסתיים בסוף השנה ואצטרך לחפש עבודה אחרת . סיפרו לי שההחלטה התקבלה בגלל עניינים פעוטים יחסית, ושהרקטור עצמו המליץ שאגיש ערעור . בבלבול שחוויתי בעקבות הסירוב, נזכרתי פתאום בחוויה מוקדמת מגיל שלוש . אני וחברה שהייתה גדולה ממני בשנה, נהגנו לשחק ב"בית ספר" . לשתינו לא היה מושג מה זה בית ספר : לא היו לנו אחים גדולים, ובקנדה באותם ימים הלימודים הפורמליים התחילו בגיל חמש . אבל דמיון היה לנו . בתור כלים ללמידה, לקחנו מהמטבח של אימי סיר קטן עם ידית ( שאימי נהגה לבשל בו דייסה ) וגם חבל . החברה הייתה המורה, והיא החזיקה בידית של הסיר ונפנפה בו . היא גם קשרה אותי – בהסכמתי – בחבל . כיצד להבין שכבר אז ידענו שמלאכת החינוך קשורה בהפעלת כוח ? האירוע נגמר כשאימי נכנסה למטבח והזדעזעה, התירה את החבל ושלחה את ה"מורה" הביתה . הבאתי ...  אל הספר
מכון מופ"ת