158 עבדאללה טרביה על אף מעלתו ברטוריקה ( בלאע'ה, بلاغة ) ובקיאותו במדע, ניסה לזכות בחסדיו האסורים של נער נוצרי שבו חשק ; הוא חיבר למענו ספר בזכות העדפת אמונת השילוש על פני הייחוד, והוסיף : "שמרני אלוהיי ממדוחיו של השטן, ואל נא לנפשי תעזבני" . קרה שהסבל גבר והתאווה השתוללה עד שהמעשה המגונה היה קל בעיני עושהו . יראת השמים שלו התפוגגה ואין הוא בוחל עוד בשום תועבה ומיאוס, ובלבד שישיג את מבוקשו . כך אירע לאבן אל-חזירי שהזניח את ביתו, הפקיר את ארמונו וגרם לחילול כבוד נשותיו, וזאת מכיוון שהתאווה לזכות בחסדיו של צעיר שאהב . אותו מסכן היה למשל ולשנינה בכל פגישות רעים, ואף שירים חוברו עליו ; אדם כמוהו כונה בפי הערבים "דַיוּת'", שמשמעו "אסקופה נדרסת" . אבן חזם מציין את הדברים שהטיח עיסא אל- חולאני בידידו אבן אלחזירי : "הכרתיו כשעדיין היה צנוע, קודם שפיתהו השטן . ישמרנו האל ואל יעזבנו לנפשנו" . אלחולאני כתב 324 על כך את בתי השיר האלה : يا جاعلا اخراج حر نسائه / شَركاً لصيد جآذر الغزلان اني أرى شَركاً يمزق ثم لا / تحظى بغير مذلة الحرمان הוי העושה את ערוות נשותיו, רשת לצוד בה עופרים רכים רואה אני שה...
אל הספר