116 עבדאללה טרביה אלה התרחשו בגן הארמון בעונת האביב ובתוך חצר הארמון בעונת החורף, והוקראו בהם שירים חדשים . אט אט חרגה שירה זו מהמסגרת החצרנית והפכה לנחלת הכלל . חוקרי שירת ימי הביניים חלוקים בדעתם בשאלה האם שירי הגן והפרחים הם סוגות עצמאיות הנבדלות משירת היין או שהם חלק ממנה . דן פגיס קבע שאין למשה אבן עזרא שירי טבע עצמאיים, 185 טענה דומה העלה ישראל לוין שחקר אלא כרקע לשירת היין . את שירת היין של שמואל הנגיד . הוא טען ששירת הטבע הייתה חלק מהותי משירת היין, ושלעתים עיקר השיר עסק בקשר בין הטבע, היין והאהבה . אבו נואס, שכונה "משורר היין", הדגיש ארבעה יסודות אופייניים למשתה היין, שאם יחסר אחד מהם המסיבה איננה שלמה : המים, הגן, היין ויפי פניו של המוזג או פניה של המוזגת . أربعة يحيا بها / قلب وروح وبدن 186 الماء والبستان والخمرة، / والوجه الحسن בארבעה יחַיה האדם / הלב, הרוח והגוף המים, הגן, היין / והפנים היפות בשיר הבא משלב משה אבן עזרא אהבה ויין, ומתאר את המוזג, 187 המכונה "עופר", המגיש את היין למסובים : בְּטֶרֶם יַעֲלֶה שַׁחַר דְּגָלָיו / וְהַשֶׁמֶשׁ כְּנָפוֹ יִפְרְשֵֹהוּ, 188 קְרָא עֹפֶר...
אל הספר