154 בתיה טמיר לו במערכת הציבורית אינו יכול לענות על ציפיות ההשתכרות שלו כמומחה, שכן אין בו כדי לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום 416 מכאן שהרופאים ציפו לפער בגובה השכר בינם ובין במקצוע . קבוצות עובדים אחרות בשירות המדינה - הציפייה להיות בעלי השכר הגבוה בשירות הציבורי . הקטנת הפערים בשכר היסוד בין הרופאים לבין בעלי מקצועות אחרים הייתה עילה למאבקים שנועדו להעמיד את הרופאים בראש סולם מקבלי שכר היסוד בקרב עובדי המדינה . אך במערכת מיסוי פרוגרסיבית, ההשלכה המיידית של עובדת היותם מקבלי שכר היסוד הגבוה במשק הייתה תשלומי מס ההכנסה הגבוהים שנדרשו לשלם, ואשר לא השאירו בידיהם, לטענתם, די הכנסה פנויה שתאפשר להם לחיות "בהתחשב בעמדה 417 הסוציאלית של המקצוע" . אם כן, הדרישה להקלות במס ההכנסה חזרה ועלתה בכל אחת משביתות הרופאים . ב- 1949 קיבלו הרופאים הקלה בתשלום מס ההכנסה, אך הקלות אלו איבדו ממשמעותן עם תוספת השכר שאושרה באוגוסט 1951 ולאחר שוועדת השכר החליטה על ביטולה של התוספת האקדמית . הדרישה להקלות במס ההכנסה לא היו מנת חלקם של הרופאים הבכירים במערכת הציבורית בלבד . בראש ובראשונה, ואולי יותר מכולם, הרו...
אל הספר