116 שלומי ששון הקמתה של מדינת הלכה בישראל . 34 תולדות הסטטוס-קוו הן למעשה תולדות יחסי דת ומדינה בישראל . עיקרון זה מנטרל את "חומר הנפץ" בסוגיות אלו, על ידי הימנעות מהכרעה בהן . שיטה זו היא מעין דה-פוליטיזציה אשר אינה יכולה לשמש פתרון כולל בנושאי דת-מדינה ( רוזן צבי 1996 : 11 - 53 ) . עם זאת, ולמרות הסטגנציה המשתמעת ממושג זה, הסטטוס-קוו מתאפיין דווקא בדינמיות במידה כלשהי . 35 לרוב לא נשמעת בספרות ובדיון הציבורי ביקורת כלשהי על מכתב הסטטוס-קוו, מבחינת תקפותו ומבחינת מהלך האירועים בכלל . אך יש להציף לא מעט תמיהות, ולשאול מדוע קיבל מכתב זה מעמד של הסכם . ראשית, מדובר בפנייה של הסוכנות היהודית לאגודת ישראל – פנייה שלא נענתה בהסכמה ודבר לא נחתם לאחריה . האגודה בירכה על המכתב, אך הוסיפה שאין הוא מספק, והציעה משא ומתן פנים אל פנים . כלומר, היא לא קיבלה את תוכן המכתב, ולמעשה, היא לא אישרה אותו . חוסר שביעות רצון האגודה נבע משאיפתה לממסד המבוסס על ההלכה היהודית גרידא, וככל הנראה בשל הקושי הבסיסי שלה לקבל את הרעיון הציוני, כפי שתואר כאן בפרק הקודם . שנית, אין להתעלם מהשאלה מי הם הצדדים השותפים, ש...
אל הספר