128 יוהאן גוטפריד הרדר לטבע שני וכיוצא בזה . כמו שאין שני אנשים שדמותם וארשת פניהם זהה, כך גם אין שתי שפות בפיותיהם של שני אנשים שהן, אף על פי כן, שפה אחת, אפילו מבחינת ההגייה בלבד . כל בית אב יביא לתוך שפתו את אופן הדיבור בביתו, אופן הדיבור המשפחתי . וזו הופכת, כמבטא, לניב שונה . מזג אוויר, אוויר ומים, מאכל ומשקה - ישפיעו על איברי הדיבור וכמובן על השפה . 76 רבת-עוצמה, יסגלו עד מהרה מנהגי החברה וההרגל, אֵלָה את התווים הייחודיים [ בשפה ] ואת הווריאציות האלו [ לכל אחד ] בהתאם לגינוניו - ניב . בטענות אלה אפשר היה להיווכח באופן הנעים ביותר על ידי חקירה פילוסופית של ניבים קרובים זה לזה של אנשי האוריינט . כל זה היה ביחס למבטא בלבד . אך עצם המילים, משמעות, נפש השפה - איזה שדה אינסופי של וריאציות . ראינו שהשפות העתיקות ביותר הפכו בהכרח לעשירות במילים נרדפות, ובאשר בין המילים הנרדפות האחת שגורה יותר בפי הלה, האחרת בפי הלז, בהיותן תואמות נקודות מבט שונות, מקורה של האחת בספרת התחושות של האחד, והיא נשנית וחוזרת בימי חייו, ובקיצור - היא מותירה עליו רושם גדול יותר - אזי יש מילים מועדפות, יש מילים של...
אל הספר